טיפול בפוסט-טראומה ובטראומה מורכבת

כשהעבר לא מאפשר לנכוח בהווה

אירוע קשה אינו נשאר רק בעבר. הוא יכול להופיע מחדש בזיכרונות חודרניים, בסיוטים, בדריכות גופנית, בתחושת סכנה, בהימנעות, בניתוק, בבושה או באשמה. גם כאשר קיימת ידיעה שכלית שהאירוע הסתיים, הגוף והנפש עשויים להמשיך להגיב כאילו הסכנה עדיין נוכחת.

פוסט-טראומה (PTSD) אינה מתבטאת רק בעוצמת הזיכרון או הפחד. פעמים רבות החיים מתארגנים סביב הניסיון שלא להיזכר, לא להרגיש, לא להתקרב למצבים מסוימים או לשמור על שליטה מתמדת. תגובות אלה נועדו להגן, ולעיתים הן אכן מקלות לזמן קצר. לאורך זמן הן עלולות לצמצם את החיים, לחזק את תחושת הסכנה ולמנוע מן החוויה להפוך לזיכרון ששייך לעבר.

כיצד הטראומה ממשיכה ליצור סבל?

בטיפול ננסה להבין כיצד המצוקה הטראומטית מתבטאת כיום: מה קורה במחשבות, ברגשות ובגוף, מאילו מצבים או חוויות נוצרה הימנעות, ואילו משמעויות נקשרו למה שקרה. לעיתים אירועים טראומטיים מערערים תפיסות בסיסיות של ביטחון, אמון, אחריות וזהות.

במקרים אחרים מוקד הקושי הוא בעיקר בחוויה הגופנית: דריכות, רגישות לרעשים, פחד מרגשות, מתחושות או מטריגרים הקשורים לטראומה, קושי לישון או תחושה גופנית מתמשכת של סכנה. ההבנה המשותפת מסייעת לבחור את מוקד הטיפול, את הקצב ואת ההתערבויות המתאימות.

העבודה הטיפולית

הטיפול שאני מציע הוא פעיל, שיתופי וממוקד טראומה. בהתאם לצורך, הוא עשוי לכלול חשיפה הדרגתית וישירה לזיכרון הטראומטי, חזרה למצבים בטוחים שנתפסים כמאיימים, בחינה של אמונות שהתפתחו בעקבות האירוע או האירועים הטראומטיים, התייחסות לתחושות הגוף ולתגובות ההישרדות, וחזרה למעורבות בתחומי חיים משמעותיים.

אני נשען על גישות טיפול שנחקרו ונמצאו יעילות, ובהן חשיפה ממושכת (PE), טיפול בעיבוד קוגניטיבי (CPT), טיפול קבלה ומחויבות (ACT) ממוקד טראומה, EMDR וכלים מפסיכותרפיה גופנית. הגישות השונות מציעות מפות וכלים, אך דרך העבודה נבנית בהתאם לאופי הקשיים, לצרכים, לקצב ולמטרות שלך.

ויסות לעומת חשיפה

היכולת לווסת עוררות גופנית ורגשית היא משאב חשוב, אך הניסיון לשלוט בחרדה או ברגשות אחרים עלול לעיתים להגביר את הקושי. ניסיון ממושך להרגיע, לדכא או לשלוט בתגובות פנימיות עשוי להפוך בעצמו לחלק מן ההימנעות.

כדי ליצור סביבה טיפולית בטוחה, נבנה יחד הבנה של מטרות הטיפול ושל הדרך להשיגן. המשימות הטיפוליות נעשות באופן מכוון ובהסכמה, תוך תשומת לב למה שניתן ללמוד מן החוויה ולא רק לעוצמת המצוקה. המטרה היא להרחיב בהדרגה את היכולת לזכור, להרגיש ולפעול, מבלי שהטראומה תמשיך לקבוע את גבולות החיים.

פוסט-טראומה מורכבת (CPTSD) 

כאשר הפגיעה הייתה ממושכת, התרחשה בילדות או נוצרה בתוך קשר קרוב ומשמעותי, ההשלכות עשויות להיות רחבות יותר. בנוסף לתסמיני PTSD יכולים להופיע גם קשיים בוויסות רגשי, תחושות עמוקות של בושה או פגימות, תפיסה עצמית שלילית, קושי לזהות צרכים וגבולות ופגיעה ביכולת לחוות ביטחון וקִרבה ביחסים.

במצבים אלה העבודה אינה מתמקדת רק בזיכרון מסוים. היא עשויה לכלול גם הבנה של דפוסים שנוצרו כדי לשרוד בתוך קשרים, פיתוח היכולת לזהות ולהביע צרכים, עבודה עם ביקורת עצמית ואשמה, ובנייה הדרגתית של יחסים שיש בהם יותר בחירה, גבול ואמון. גם כאן, חשוב ליצור תנאים המאפשרים לפגוש את הטראומות, לצמצם הימנעות ולחזור למעורבות בחיים.

מה יכול להשתנות?

הזיכרונות אינם חייבים להיעלם כדי שהטיפול יהיה יעיל. שינוי יכול להתבטא בירידה בחודרנות ובדריכות, אך גם ביכולת לעשות דברים שנמנעת מהם, להיות קרוב יותר לאנשים, לשאת רגשות ותחושות מבלי להיבהל מהם, ולבנות תפיסה רחבה יותר של עצמך שאינה מצטמצמת למה שקרה לך.

לקריאה נוספת ולתרגול

מאמר: לפגוש את הטראומה – תהליכי שינוי בטיפול ב-PTSD

דפי הסבר ותרגול – חזרה לחיים אחרי טראומה

למידע נוסף אפשר לקרוא על תהליך הטיפול ועל ההכשרה שלי, או ליצור קשר.